נקודת הפתיחה של העבודה היא הצילום הבלתי נשכח של האדם הנופל – גבר הקופץ אל מותו בזמן הפיגועים במגדלי התאומים, ב־11 בספטמבר 2001. לכידת ההתרחשות בעין המצלמה והזרתה יצרה דימוי מצמרר של נפילה נצחית. סביב דמות כפילו של האמן הנמצא בלימבו, מתפתח מופע המחולק לסצנות כמעין מחזה שעוסק ביחסים בין המופע החי לדימוי הדיגיטלי. התכנים לאורך כל הסצנות מצביעים על ההתרחשות הממגנטת והנוראית, כפרודיה שסופה ותחילתה הם האינסופיות שבנפילה, מרמת הדימוי ועד לראשוניות של הסיגנל החשמלי, זה העומד מאחורי כל דימוי.
צילום – אייל ללי ביטון
מפעיל מריונטה – אריאל בראון
תלבושות למריונטה – אודליה ארנולד
תודה מיוחדת לזירה הבנתחומית ולאקססיב פרודקשנז.