את הידע שצבר כמלחין קונקרטי, שמבין לעומקן את המשמעויות הפואטיות של משחק בצלילים והצגתם לאוזניים ולגוף דרך רמקולים, מיישם ליונל מרשטי גם בהופעות של אלתור אלקטרואקוסטי. על הבמה, הוא מאכלס דמות בלתי אפשרית, הכלאה בין צלם בן התקופה הוויקטוריאנית, מכשף ביזנטי, וירטואוז של אלקטרוניקה ומשורר רדיקלי. כאילו החליט ד"ר פרנקנשטיין לגרום למעבדה שלו לנפוח נשמה באלפי גלמים נטולי גוף ורסן שנאספו מפינות כרונולוגיות שונות של העידן הטכנולוגי.
בעזרת אסופה של מכשירים ואביזרים אנלוגיים, בהם מיני מיקרופונים, מכשירי רדיו, טייפים, רמקולים מטופלים וסינתיסייזרים אנלוגיים, שואב מרשטי את האוזן אל עולם של חזיונות אבסורד מופרכים, מפורטים, שבאופן בלתי־מתקבל־על־הדעת נרקמים באופן ספונטני אך נחווים כזיכרון ותיק.
השתתפותו של ליונל מרקטי מתאפשרת תודות לתמיכת המכון הצרפתי בירושלים – רומן גארי