|
17: רחוב הע"ח 16, החצר של משפחת בן-הרוש
תוכנית וידיאו וצילום מבית הספר הגבוה לצילום – ארל, צרפת
בית הספר הגבוה לצילום (ENSP) נוסד בארל בשנת 1982 והוא בית הספר לאמנות היחיד בצרפת המוקדש כל כולו לצילום. בית הספר נמצא תחת פיקוח משרד התרבות הצרפתי ומשימתו הראשית היא להכשיר צלמים אמנותיים אשר בתום שלוש שנות לימוד ירכשו ידע תיאורטי וכישורים טכניים.
זהו מקום ייחודי המאפשר התנסות, מחקר ויצירה. המוסד הידוע בכינויו "בית הספר בארל" מקפיד להתעדכן תדירות בהתאם לשינויים הטכניים המשפיעים על תחומי הצילום והמדיה, לפתח חשיבה ביקורתית על האימאז' ולהישאר פתוח לאופני מבע אחרים באמנות.
בית הספר בארל הביע עניין רב בשיתוף הפעולה עם בית הספר לצילום במוסררה. כמה יפה לשתף פעולה בדיוק בעת שהתמה המרכזית בפסטיבל מוסררה מיקס השנה היא "NO EGO"
ניסינו ליצור מפגש מלא בניגודים שאותם אנו מעריכים ומעודדים. בית הספר בארל מיוחד באופן המקורי שבו הוא מחויב לסטודנטים, וגאוותנו על כך. אנו מעודדים כל הזמן התעוררות לסוגי מבע חדשים ומנסים לעזור לכל אינדיבידואל למצוא לעצמו מקום בתוך שפע האפשרויות העומדות בפניו.
התוצאה שלפניכם – 10 בוגרים וסטודנטים מבית הספר בארל – היא נבחרת של ניצנים יצירתיים.
הנוכחות של בית הספר בארל במוסררה מיקס, דרך הווידיאו והצילומים, יכולה להתפרש כהזמנה לאמנים לחלוק, להתדיין, לגלות ולהגיב.
רמי פנזי
מנהל
בית הספר הגבוה לצילום
אסופת וידיאו
Nothing's gonna change my world / לטיסיה סופלה
זהו קולאז' וידיאו המרכיב מחדש את שירם של הביטלס "Across the Universe" מ-46 קטעי וידיאו שהועלו ליוטיוב ובהם אנשים המבצעים את השיר בבתיהם. בווידיאו כלולות כמה שניות מתוך הביצוע של האמנית לשיר, שאף הוא הועלה ליוטיוב.
אגריות / דלפין מנז'אר
דיוקנאות ווידיאו החוקרים את המושג מרחק: בזמן, בתנוחה, בתנועה ובמרחב. מה שנצפה לא נתפס במובן הצילומי. הבעות מופיעות ונעלמות בשטף הנשימות, החיוכים, המבטים והתנועות הקטנות במשך זמן הישיבה. הדיוקנאות מקבלים צורה בעיני המתבונן ובזיכרונו.
בעזרתם של ז'וסטין פלובינאז' וז'וליאן פאיאר.
תיבת נגינה / לילי פינו
זהו וידיאו שצולם על מסך מחשב המציג רקדנית. המסך המאובק גורם לאיבוד מידע ולתחושה של מיקום לא מוגדר. מתוך הפרשנות המחודשת הזאת, חומר הגלם של היצירה – הפיקסלים ה"גרועים" – מתעלה למקום שבו הרקדנית נמסה לתוך הרקע.
ברוכים הבאים לעולם שלי / אנאבל אמורוס
הווידיאו מציג כפר קטן ומבודד במרכז ארה"ב, באיווה. נופים מהורהרים משמשים לתיאור תושבים הלכודים בשגרת יום שקטה, רגועה, נקייה ושלווה. הסצנות, המוגשות באווירה של לילה ובין-ערביים, מוארות בפנסי רחוב אקראיים. אנו מובלים לתוך עולם מוזר שבו אנו מצפים לפגוש משהו שהתעלמנו ממנו ושיוצא משליטתנו.
שיר הלל לצל / ריקארדו יואי
הצל הוא חומר אידיאלי בתוך חורבה, מכיוון שהוא סוקר אותה בקלות, נופל בכוכים ובחללים. לצל אופי חמקמק, ארעי והוא משתלב כך בצורה מנוגדת למצב הנצחי והעל-זמני של החורבה.
בראשית היתה הג'סטה / ריקארדו יואי
הסרט עוסק בעקשנות של המין האנושי להתפתח, הנובעת מהרצון הפאוסטיאני להרחיב את גבולות הטריטוריה. כשבוחנים את כוחו של האדם לעמוד מול הנוף, המודרניזציה נראית כג'סטה פרימיטיבית שחוזרת על עצמה במרוצת ההיסטוריה. העיר והנוף הם טריטוריות שעוברות שינוי מתמיד והעולם הוא תיאטרון של כוריאוגרפיות הניזונות מן המאמץ האנושי. הג'סטה הופכת לחומר הגלם שממנו עשוי השינוי אשר הופך את העולם.
אוסף צילום
עיניים כהות / לור לדו
הדיוקנאות מסדרת העיניים הכהות מתמקדים בעור ובמאפייני הבד שבחרה האמנית. כל גוף כשלעצמו שונה, אך כולם נעימים ובמובן מעט ארוטי הם מעבירים לצופה את פירושו של מגע.
ללקק את חוליותיהם / לור לדו
חוש המגע בא לידי ביטוי באופן מלא בסדרה זו שבה שיער, בדים ונוצות נחשפים בחושניותם. התאורה הופכת לליטוף עדין שהופך את הבלונד, הכהה והאדמוני לעור חי.
חצר אחורית / אוליבר סראזן
בעיר סמרה, החצר האחורית היא מקום של חיים בשביל התושבים. מקום של בלוי בערב. לעתים אנשים מבוגרים חוצים את החצר בדרך הביתה, או לגראז', אבל אף פעם אינם עוצרים ממש .
ערב החג / אמילי טרוורס
מאז 2008, ערב חג המולד הוא הזדמנות לסשן צילום המאריך את משך הארוחה, ויכול להחליף את הצילום המשפחתי.
ריקרדו יואי/לה קוסטה ורדה
הגבול היחיד שיש עליו הסכמה מלאה בלימה הוא חוף הים. בימים אלה, גבול זה זז. האבולוציה של ה"מודרניזציה" מביאה צי אינסופי של משאיות להתאסף על החוף ולפרוק אלפי טונות של פסולת בנייה. סוג אחר של "מודרניזציה" סוגר מעגל למרגלות הצוק. העיר גדלה וגבולותיה הפיזיים מתרחבים באמצעות הפסולת שהיא מייצרת.
קרגו / אקסל ז'ורז
'
שלושה חודשים על סיפונה של ספינת משא כבד העוברת באנטוורפן, המבורג, גנואה, תעלת סואץ, האמירויות, קנדלה (הודו), סינגפור, הייפונג (וייטנאם), שנגחאי, טיאנז'ין (סין), מאסאן (קוריאה), יוקוהמה (יפן) וטוקיו. שגרה יומיומית עם 30 מלחים: פיליפינים, סרילנקים, רומנים, קרואטים, פולנים, גרמנים... מגדל בבל על חוסר ההבנה, הצחוק המטורף והכעס...
[חזרה לרשימת העבודות]
|
