|
14: רחוב חולדה הנביאה
טבעת | דניאלה אורבין | וידיאו
טריפטיך וידיאו שצולם בחורף 2013 בברלין, סביב ובתוך הרכבת (S-Bahn) הנוסעת בטבעת סביב מרכז העיר. בכל אחד משלושת החלקים של העבודה יש התייחסות פואטית למושג האגו.
"האגו שהוא מרכז המודע, לפי קראל יונג משורטט בדרך כלל כנקודה המוקפת בעיגול, טבעת. כל מה שמחוץ לטבעת לפי האינטרפרטציה שלי הוא מחוץ לאגו.
האחד- המרכזי מציג מסע שערכתי ברכבת ה-Ring,
-רכבת שמקיפה את האיזורים הטובים והנחשבים של ברלין. כל מה שמחוץ ל"רינג" נחשב כבר איזור פחות טוב ומבוקש. המסע הערוך בין 1:50 שזהו פחות או יותר זמן ממוצע של נסיעה ברכבת מתחנה לתחנה מציג מראות ונופים טיפוסיים הנשקפים דרך חלון הרכבת ( במקרה הזה מראות מושלגים). זאת אומרת מראות שהן כבר מחוץ לתחום ה"רינג". הסאונד המלווה את הוידאו הזה הוא בעצם שיר ששר מוזיקאי עלום שם שניגן במהלך הנסיעה. מן קבצן נדבות ( נטול אגו) שהנעים את זמנם /הטריד את הנוסעים, מאורע טיפוסי וסטנדרטי על רכבות
ה-
S Bahn של ברלין. השיר הוא כמו המנון לשכיר שעוסק בתיסכול שבעבודה שנמשכת 40 שעות בשבוע ובכך ששכיר ניתן להחלפה ע"י המעביד שלו בכל רגע נתון.
הוידיאו השני הוא פריים מואט של שלג שנופל מהשמיים המעוננים של ברלין. השלג הלבן- נטראלי יוצר שיכבה שנחה על המדרכות והכבישים שמנטרלת רעשים והדהוד של עיר ולכן נוצרת כאן בעצם מן אנטיתזה לאגו של העיר. פתיתי השלג שנראים בוידאו עשוםי להראות כמו הפרעה או לכלוך, עוד דגש של האנטי-אגו.
הוידיאו השלישי מקשר ומחבר בין שני הסרטים האחרים. הוא צולם באחת התחנות של הרינג. ומציג שלג נופל והבהוב של רמזור רכבת בלופ.
הלופ בשלושת הוידאו הללו, גם הוא מתקשר לנושא התערוכה " No Ego " בכך שאגו מסמל בעיני מצבי קיצון- מעלה/מטה ואילו לופ מעגלי הינו מרוכך ללא זויות."
[חזרה לרשימת העבודות]
|
