לואיז

לואיז הוא תסכית/מחזה אורקולי המוצג בחלל האולפן. העבודה היא מעין דיורמה של סשן הקלטות, כאשר אנחנו יושבים בחדר הבקרה ומקשיבים לסיפור. הסיפור, שמתווך באמצעים ספרותיים ואמנותיים, עוסק בסיטואציית ההגירה ובדמות המהגר כמעין רוח רפאים התקועה במרחב לימינלי, לא לגמרי בארץ המקור ולא בארצו החדשה. את הסיפור מגוללת רוח רפאים אשר מקליטה אותו, שמועברת באמצעות אור וקול. בעזרת חבריו, מנסה האמן להעלות באוב את רוחה של סבתו כדי שתשתף אותו בחוויית ההגירה שלה, רגע לפני ההגירה שלו עצמו. המיצב עושה שימוש בחפצים, אלמנטים ארכיטקטוניים ואמצעים תיאטרליים כדי ליצור מערך רב־שכבתי שדרכו מסופר הסיפור, כאשר האור והסאונד מתווכים בין האובייקטים באולפן ורומזים לעולם ספיריטואלי השזור בעכשווי.
העבודה עוסקת במטמורפוזה של האדם ובטרנספורמציה במובן המיתי והאנושי שלה. המעבר בין החי לרוח ובחזרה, בדומה לטרנספורמציה אצל חרקים, הוא חילוף צורה ממצב אחד למצב אחר. המוטיב של חילוף צורה חוזר לאורך כל העבודה, ומותיר אותנו עם השאלה: האם "הגולם״ של סבתו של שיזף יעבור טרנספורמציה באופן שבו הוא חושב? או שמא, כפי שנראה, הגולם שיצר חושף אותו עצמו כמי שעבר טרנספורמציה ונמצא במרחב לימינלי, רחוק מהזהות שאליה היה שייך.