דבורי דבש, כמו גם חרקים אחרים, יודעות לחוש את השדה המגנטי של כדור הארץ ולנווט באמצעותו. המינרל מגנטיט מתגבש באופן טבעי בתאי גופם ופועל כמצפן. גבישיו האוקטהדרליים מתארגנים כחוטים דמויי שרשרת בשלל בעלי חיים ואורגניזמים, כולל בני האדם. הוא קיים במוח הקטן ובגזע המוח שלנו. ועדיין, מסיבה לא ידועה אין לנו גישה אליו, אנחנו לא יכולים לנווט באמצעות חישה מגנטית כמו הדבורים. אבל יש תיאוריות שגורסות כי זו אפשרות ממשית.
בסדנה המעשית נבחן גבישי מגנטיט בגדלים שונים באמצעות מגנטים וננסה לדמיין כיצד התנועה שלנו היתה משתנה אם יכולנו להתחבר לחישה המגנטית הפוטנציאלית שגלומה בנו.
ד"ר רותה ספלסקייטה היא אמנית, חוקרת ומרצה באקדמיה לאמנויות בווילנה. היא עוסקת במבנים אלכימיים, כגון יצירת פיגמנטים, נוזלים וכלים שמאניים על בסיס סיפורים אמיתיים ובדיוניים. בעבודתה היא חוקרת אורגניזמים חיים, בחיפוש אחר האיזון בין ניצול לדו־קיום. תחום העיסוק הנוכחי שלה מתמקד בגיאולוגיה אנושית ובגיאומטריה האוקטהדרלית של גבישי מגנטיט.
במהלך הפסטיבל, תעביר ד"ר ספלסקייטה שלוש סדנאות שבהן תציג שלושה חרקים שונים ואת תכונותיהם הייחודיות, ותבחן כיצד אנו משתמשים בהם ולומדים מהם.
השתתפות האמנית התאפשרה תודות לתמיכת מכון התרבות ליטה.