בפרפורמנס זה, נע מרקוס על גבי משטח מכוסה וזלין. הוא מחליק מצד לצד בעודו אוחז גלגל פרחים עם סרט מהודר. העבודה נעה בין יופי הנעורים הנצחי לזמן המאכל את הגוף והמראה. התנועה המתמשכת מצד לצד משתנה קלות עם כל סרט שנלקח ומשלבת בין יופי אסתטי לבין תחושת קדרות מורבידית המרחפת מעל לפעולה. הפעולה האיטית הלוך וחזור תוך כדי נשיאת הסרט וגלגל הפרחים יוצרת תחושה כפולה של טקס אשכבה וטקס הכתרה.
