מעל 40 שנות פעילות, אלפי יציקות ו־500 מ"ר של רצפת ייצור. המפעל הוא דיוקן מסתורי של בית יציקה ותיק ועייף, המתמחה ביציקות ברונזה אומנותיות ועובד בשיטת השעווה האבודה.
במעין טריטוריה עצמאית, חבויה ומנותקת, מתגלה שגרת חייהם של דמויות פיסוליות אשר נשכחו להן מאחור. אלה מתפקדות לעתים גם כמראה לעובדי המפעל עצמם. עם שימוש במגוון סגנונות הצילום התיעודי ועריכה אקספרימנטלית, הסרט מאתגר את השפה הקולנועית של הז׳אנר ובכך מעביר את התחושה במקום במשך היום ובמהלך הלילה.