באלזס שבה גדלתי, קיים מיתוס רווח שתינוקות מגיעים לעולם על ידי חסידות, שמביאות את התינוקות להורים המצפים. נהגתי לצפות בהן באות והולכות לכיוון רוסטוק או קניטרה, תלוי בעונה. כמה מהן עצרו לקנן לזמן מה, כשהן מותירות מאחור קנים ענקיים על גג בניינים או עמודי חשמל, מעבר להישג ידם של ילדינו והרחק ממבטנו. כל כך רחוקות וכל כך נוכחות היו קזבלנקה של סבי ושפת האם הגרמנית של סבתי האלזסית. נשמע לנו הגיוני שילדים יגיעו מעבר לים כאשר החסידות עושות את דרכן מדרום לצפון וניחשנו שכך הדבר גם בדרכן מצפון לדרום. אמנם זה לא היה סיפור אמין במיוחד ואולם אפילו לבת שלוש הייתה משיכה למיסתורין. למעשה, באופן מוזר היה בסיפור קורטוב של אמת…
בתמיכת מכון גתה ישראל ו-STEP Travel Grant